ניר שמחוני | עו"ד ושמאי מקרקעין

אומדן שווי קרקע ודמי שימוש

מתי נדרש לשלם דמי שימוש על קרקע?

הקרקע היא משאב, והזמן שבו היא בשימוש הוא בעל "תג מחיר". אם נמשיל את המקרקעין למונית, הרי שדמי השימוש הם המונה שדופק מרגע העלייה לנסיעה (תפיסת החזקה). גם אם לא נחתם חוזה שכירות רשמי, עקרון הצדק הכלכלי קובע כי לא ניתן ליהנות מנכס של אחר מבלי לשלם עליו. חוות הדעת השמאית פועלת כמחשב כלכלי המבודד את שווי ההנאה שהופקה מהקרקע, ומבטיחה שבעל הקרקע יקבל את דמי השימוש הראויים, המשקפים נאמנה את שווי השוק.

המסגרת הנורמטיבית לחיוב בדמי שימוש נשענת, בין היתר, על שני אדנים מרכזיים. הראשון הוא חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979; סעיף 1(א) לחוק קובע את חובת ההשבה של מי שקיבל "נכס, שירות או טובת הנאה אחרת" שבאו לו מאדם אחר ללא זכות כדין. במקרים מסוימים המונח "דמי שימוש ראויים" נגזר מעיקרון זה ומטרתו למנוע מצב שבו המשתמש מתעשר על חשבון בעל המקרקעין.

האדן השני הוא פקודת הנזיקין [נוסח חדש], ובפרט סעיף 29 העוסק ב"הסגת גבול במקרקעין", המהווה עילה נזיקית המזכה בפיצוי בגין שלילת החזקה. בנוסף, בבתים משותפים או במקרקעין במושע, אנו נסמכים על סעיף 33 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, המחייב שותף המשתמש במקרקעין משותפים לשלם ליתר השותפים שכר ראוי בעד השימוש.

מקרה בוחן: חברה קבלנית עשתה שימוש בשטח קרקע פרטי גובל לצורך אחסון ציוד מכני כבד והקמת משרדי מכירות למשך שנתיים וזאת ללא הסכם מול בעלי הקרקע. בעלי הקרקע הגישו תביעה לדמי שימוש ראויים מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט. חוות דעת שמאית מפורטת ניתחה את שווי השוק של הקרקע לייעוד הקיים, ובחנה את ה"תועלת הכלכלית" שהפיקה החברה מהשימוש (חיסכון בעלויות שכירות באתר חלופי). התחשיב המנומק, שכלל הצלבה של דמי שימוש לקרקע פנויה בסביבה וריביות פיגורים כחוק, הוביל לפסיקת פיצוי כספי לבעלי הקרקע.

אומדן שווי קרקע מתבצע במקרים רבים לצורך התחשבנות מול רמ"י ו/או התחשבנות מול בעלי עניין בקרקע (לרבות שכנים ו/או שותפים), לקריאה נוספת:

מצורף המאמר אודות ניהול יעיל של סכסוכים במקרקעין.

ניר שמחוני, עורך דין ושמאי מקרקעין

שאלות ותשובות נפוצות לגבי אומדן שווי קרקע ודמי שימוש ראויים

קבלן שבונה פרויקט סמוך למגרש שלי בשכונת רסקו בירושלים פלש לשטח שלי ואחסן בו חומרי בנייה וציוד. איך מחשבים את הפיצוי שמגיע לי?

פלישה ו/או תפיסת חזקה בקרקע פרטית ללא הסכמה היא כמו חניה בחניון פרטי מבלי לשלם ביציאה, "מונה דמי השימוש" דופק מרגע הפלישה. החישוב השמאי נשען על שתי רגליים משלימות: הראשונה היא אמידת שווי הקרקע בייעודה הנוכחי וגזירת תשואה שנתית מקובלת (לרוב 5% משווי הקרקע לשנה). השנייה, בדיקת "התועלת הכלכלית" או החיסכון הכספי שצמח לפולש מכך שלא שכר שטח התארגנות חלופי בשוק החופשי. שילוב התחשיבים הללו במסגרת עילת עשיית עושר ולא במשפט מייצר בסיס ראייתי מוצק לתביעת השבה מלאה.

ירשנו מגרש במושע במבוא ביתר ואחד השותפים גידר חלק ממנו ומשתמש בו לבד. האם הוא חייב לשלם לנו דמי שימוש גם אם הקרקע עמדה ריקה קודם?

בהחלט. סעיף 33 לחוק המקרקעין קובע כי שותף המשתמש במקרקעין משותפים חייב לשלם ליתר השותפים "שכר ראוי" לפי חלקיהם. חוות הדעת השמאית מכמתת את חלקו היחסי של כל שותף בפירות הקרקע ומונעת התעשרות חד צדדית על חשבון יתר היורשים.

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שלחה לי דרישת תשלום עצומה על "דמי שימוש ראויים" רטרואקטיביים במושב בית נקופה שמטה יהודה בגין שימוש חורג. האם אפשר להפחית את החיוב?

דרישות רמ"י לתשלום דמי שימוש בגין שימושים לא מוסדרים (כגון אחסנה, מסחר או יחידות להשכרה בנחלות ובמגרשים) מבוססות לא פעם על אומדנים גורפים המנפחים את שווי הקרקע ואת היקף השטח התפוס. באמצעות הגשת שומת השגה (שומה נגדית) ניתן לתקוף את תחשיב הרשות במספר חזיתות: הוכחה שהשימוש בפועל התקיים על שטח מצומצם יותר או לתקופה קצרה מזו שנטענה, הפחתת שווי הקרקע בשל מגבלות תכנוניות ופיזיות וניתוח עסקאות השוואה רלוונטיות שמוזילות את בסיס החישוב השנתי.

האם יש התיישנות על תביעת דמי שימוש ראויים בקרקע שנתפסה על ידי שכן או פולש לפני יותר מ-10 שנים?

הסגת גבול ושימוש במקרקעין ללא היתר מוגדרים בדין כ"עוולה מתמשכת", מעין ברז מים פתוח שמייצר עילת תביעה חדשה בכל יום שבו הפלישה נמשכת. המשמעות המשפטית היא שגם אם הפולש יושב בשטח במשך עשור או שניים, זכות התביעה עצמה אינה מתיישנת לחלוטין, אך חוק ההתיישנות מגביל את היכולת לתבוע, ברוב המקרים, פיצוי כספי רטרואקטיבי ל-7 השנים שקדמו למועד הגשת התביעה בלבד (ולעיתים לתקופה ממושכת יותר).

ניר שמחוני – עו"ד ושמאי מקרקעין, מיישב סכסוכים,
המתמחה בשילוב בין עולמות המשפט והשמאות.
 
Nir Simchoni, Adv., Real Estate Appraiser & Dispute Resolution,
Founder & Owner, Simchoni Law & Real Estate.
 
* עורך דין ‏(2012‏) Attorney
* שמאי מקרקעין ‏(2024‏) .Real Estate Appraiser LIC
* שמאי רכוש ונזיקין ‏(2018‏) .Property Appraiser Cert
* גישור ‏(2015‏) Mediator
* בוררות ‏(2013‏) Arbitrator
 
* B.A האוניברסיטה העברית בירושלים
* LL.B הקריה האקדמית
* חבר בלשכת עורכי הדין ‏(2012‏), מחוז ירושלים
* חבר בלשכת שמאי המקרקעין ‏(2022), מחוז ירושלים
* רישום במועצת שמאי המקרקעין ‏(2024‏)
 
תחומי עיסוק: דיני תכנון ובנייה, היטלי השבחה, פיצויי הפקעה, פיצויי ירידת ערך, נזקי רכוש, חוות דעת מומחה.
 
למידע נוסף אודות עו"ד ושמאי מקרקעין ניר שמחוני
 
לפרופיל המשרד
ניר שמחוני - עורך דין ושמאי מקרקעין - פורטרט מקצועי