1. שמאות בהליכי הוצאה לפועל:

• שמאות מקרקעין לצורך מכירה כפויה וכינוס נכסים. השומה מהווה את "רשת הביטחון" הכלכלית המונעת מכירה בחסר של נכסי החייב, תוך יצירת איזון בין פירעון החוב לבין שמירה על קניינו של הפרט.
• המסגרת הנורמטיבית מעוגנת בחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 ובתקנות ההוצאה לפועל (מכירת מקרקעין מעוקלים), תשכ"ח-1968. תקנה 8(ג) קובעת כי: "שומה תיעשה בידי שמאי מקרקעין… ובה תיקבע הערכת המקרקעין בשוק חופשי". השמאי נדרש להציג ניתוח של "שווי שוק" מול "מימוש מהיר", כדי שהפטיש של ראש ההוצאה לפועל לא יכה על מחיר שאינו הולם את ערך הנכס.

2. שמאות בהליכי חדלות פירעון:

• הערכת שווי אובייקטיבית לנכסי חייב (יחיד או תאגיד) כחלק מתוכנית שיקום כלכלי או גיבוש הסדר חוב. בפרק זה, השמאי הוא ה"מצפן הכלכלי" המסייע לנאמן ולבית המשפט להבין את פוטנציאל ההנזלה של הנכסים.
• הפעילות נשענת על חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018. השומה נדרשת כדי לעמוד בהוראות החוק הנוגעות להשאת הערך לנושים תוך שמירה על הגינות כלפי החייב. במקום שבו נדרש "שיקום כלכלי", חוות הדעת מאפשרת לקבוע האם הנכס הוא "משקולת" או "מנוף" לצמיחה מחדש. שומה מדויקת כאן יכולה להיות ההבדל בין קריסה כלכלית לבין חוף מבטחים.

3. שמאות בהליך פלילי:

• אומדן שווי וניתוח כלכלי בהליכים פליליים שעניינם עבירות תכנון ובנייה. חוות הדעת משמשת ככלי הגנה קריטי להפחתת "קנסות ההנאה" המוטלים על נאשמים בגין רווחים שהופקו מבנייה בלתי חוקית.
• הבסיס לחובה זו נמצא בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965. סעיף 245(א) לחוק קובע: "הורשע אדם בעבירה לפי פרק זה… יטיל עליו בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר… קנס בגובה שווי טובת ההנאה שהשיג מהעבירה". תפקיד השמאי הוא לכמת את אותה "טובת הנאה" באופן מקצועי, כדי למנוע הטלת קנסות דרקוניים המבוססים על הערכות שווי מנופחות. כאן, השמאות היא לא רק מתמטיקה, היא המחסום האחרון בפני פגיעה אנושה בכיסו של הנאשם.

4. שמאות לבית משפט לענייני משפחה:

• אומדן שווי נכסים לצורך איזון משאבים בין בני זוג מתגרשים או חלוקת עיזבון בין יורשים, במסגרת חוות דעת מומחה מטעם אחד הצדדים. בערכאה זו, חוות הדעת מהווה "עוגן כלכלי" שנועד להבטיח את מיצוי זכויותיו של הלקוח ולמנוע את קיפוחו מול דרישות השווי שמציג הצד שכנגד.
• המסגרת הנורמטיבית נשענת על חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, ובפרט על סעיף 5(א) הקובע את הזכות ל"הסדר איזון המשאבים". במקרי ירושה, השומה נשענת על חוק הירושה, תשכ"ה-1965, המסדיר חלוקת נכס שאינו ניתן להפרדה באמצעות "תשלומי איזון" (סעיף 113 לחוק).
• כאשר אנו מגישים שומה מטעם צד להליך (בהתאם לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020), אנו למעשה מציגים לבית המשפט תחשיב אובייקטיבי המאתגר, במידת הצורך, הערכות חסר או הערכות יתר מגמתיות מצד השותפים לנכס. "מתמטיקה רגשית" אינה מנצחת בתיקי משפחה; רק אומדן מבוסס ומוצק יבטיח שהחלק שמגיע לך הוא באמת החלק הנכון.

יצירת קשר לשיחת ייעוץ